תקציר: אז למה ראיתי את הסרט הזה בכלל? במילה אחת (או אולי שתיים, תלוי בכם.) סאות'פארק. בתור גרופי מושבע של הומור חולני ומטורף (ע"ע סאות'פארק) מאוד רציתי לדעת מה בישלו לנו הפעם טריי פארקר ומאט סטון הגאונים. אבל שזה יגרום לי, פדלאה חסרת עמוד שדרה, ללכת ולהשיג את הסרט? לא ממש, או עדיין לא בכל אופן. משחק אותה קשה להשגה.רק שיום אחד, יצא לי לקרוא באיזו כתבה באינטרנט שבצעד פתאומי החליטו לא להקרין את הסרט בארץ. חייכתי לעצמי חיוך גדול ואמרתי: אם האידיוטים במשרדי הצנזורה בארץ החליטו לא להביא אותו, זה חייב להיות משהו ענק. אז הזזתי את התחת העצל שלי מהכיסא (או שבעצם עשיתי את זה בישיבה) והשגתי את הסרט. לאחר שהזמנתי מספר חברים והכנתי תשתית לא רעה לצפייה בסרט טוב (חושך, פופקורן וצעקות על שאר בני הבית שיסתמו את הפה, או לחילופין, לשלוח אותם לבחוץ.)ישבנו כולנו והתחלנו לראות את הסרט. רובנו, חולי סאות'פארק ומצפים לראות את הדבר הטוב הבא. (מדורג לצפייה מגיל 17 ומעלה, אוקיי מה שתגידו.) והפריים הראשון של הסרט, פריז, צרפת. ולפתע נגלים לעיניינו הנלהבות מעין בובות כאלו, כמו בתיאטרון, שהיוצרים אפילו לא טרחו להסתיר את החוטים שלהם, אלו הם הדמויות שלנו, נעים להכיר. נשמע מטורף? גאוני אני אומר, ואני חושב שגם די חסר תקדים.


פעולה לצפיה ישירה קומדיה לצפיה ישירה