העונה הראשונה, בשמונה פרקים מהודקים, משוחקים ברגישות וכתובים חכם, מביאים יוסי מדמוני, דוד אופק וחיים שריר את סיפורן של שלוש עובדות ניקיון שהן מה שמקובל לקרוא לו "קשות יום", למרות שגם הלילות שלהן נראים לא משהו. הן מפוטרות מהחרא עבודה שלהן כבר בפרק הראשון, ומשם ממשיכות להתגלגל בעולם חסר הרחמים שגם אנחנו נאלצים להתנהל בו, איש־איש ומידת הרגישות שבאמצעותה הוא מצליח לצלוח את היומיום. העונה השנייה תמשיך עם שלושת הגיבורות של העונה הקודמת ותיקח אותן למקומות חדשים. אם בעונה הראשונה הגיבורות נאבקו בקשיי הישרדות דרך הקמת קואופרטיב בו יהיו הן האדונות של עצמן, הרי שבעונה השנייה הקואופרטיב משגשג והן עצמן הופכות להיות מעסיקות של עובדות אחרות, ממש כפי שהן היו מועסקות על ידי חברת כוח אדם בעבר. יחד עם זאת מלחמת הקיום שלהן לא הסתיימה - חברת כוח האדם שממנה פרשו מנהלת נגדן מלחמת חורמה ומאיימת להפיל את הקואופרטיב אותו בנו וגורמת למלחמת ההישרדות שלהן ללבוש צורות אחרות